מסכים בחדרים, או בין מוגנות לעיצוב פנים

כאשר ישבנו על התוכניות של הבית, שאלנו את עצמנו בין יתר 5,000,000 השאלות איזה גודל אנחנו רוצים לחדרים של הילדים (אנחנו מגדלים אידיאולוגית ילדים בתנאים מחפירים של שניים בחדר, קישור למועצה לשלום הילד בסוף).

מה צריך בחדר ילדים? מיטה, ארון ו... שולחן עבודה? מקום למחשב? זאת שאלה שנדרשנו אליה בהתחלה בגלל השיקול של גודל חדר ובית, אבל זה גרם לנו לשאול את עצמנו האם אנחנו רוצים שהילדים שלנו יהיו ספונים בחדר שלהם בזמן שהם לומדים או שמא ניתן להם את התנאים ונמשוך אותם אל החללים המשותפים של פינת משפחה, סלון, מטבח ושולחן מרכזי. זה היה עוד לפני שנת 2020 שהפכה את המסכים מעזר לימודי בשביל עבודות לפריט החשוב ביותר בקלמר.

למה כן לאפשר להם ללמוד בחללים המשותפים? וכיצד עושים זאת? בראש ובראשונה בגלל מוגנות. אנחנו רוצים לראות היכן הילדים שלנו נמצאים. עם מי הם מדברים. במה הם עוסקים וכמה זמן במשך היממה. כאשר חברים באים ללמוד אנחנו רוצים לראות שזה מה שהם באמת עושים. לראות זה לא אומר לשבת להם על הראש או הכתפיים, זה אומר להשאיר את האופציה של הצצה, מבט חטוף, כזה שהם בעצמם לא ישימו לב אליו אבל יהיו מודעים אליו.

עבודה בחלל משותף היא משהו שכמעט כולנו צריכים להתרגל אליו. מרבית העובדים במשק מתפקדים בחללים גדולים. לפחות עד שיגיעו לקידום של משרד פינתי עם נוף אינשאללה. גם כעת לאחר 2020 והעבודה מהבית, לא לכולם יש חדר להקדיש בבית למשרד. רק עכשיו זה מתחיל להיות שיקול, אבל באמת, כמה מאתנו יוכלו להרשות לעצמם "משרד לכל ילד" או אפילו לכל מי שעובד מהבית בבית.

עכשיו אחרי שניקינו את המצפון נדבר על עיצוב פנים. אנחנו מוגבלים בגודל ובמה אנחנו יכולים להכניס לחדרים בבית שלנו. אנחנו רוצות חדרים יפים שקל לסדר, לנקות ולתחזק ולא שילוב של מעבדה ותא אסירים. אנחנו רוצות מיטה קצת נוחה ורחבה, גם בשביל לארח, איזה צמח שימלא את החדר בחמצן, אולי גם חלון יותר גדול. ארון לנעליים, ארון למעילים, בקיצור, אנחנו רוצים שהילדים שלנו יקומו כל בוקר ויגידו איזה כיף בחדר שלנו!

הכי חכם ויעיל, זה לאפשר ניידות בפינות העבודה בבית. יש פינה מרכזית בחדר משפחה שהיא עמדת עבודה עם מסך קבוע ומצלמה ששם לרוב יש ילד/ה שעובדים. ויש כמובן כמה מחשבים ניידים שמסתובבים בבית ומאפשרים לעבור לסלון, לפינת אוכל, לאי במטבח ואפילו לחדר אם יש צורך ממש בשקט. ככה מצד אחד לא מוגבלים במספר האנשים שעובדים בבית ומצד שני לא כל הבית הופך להיות פינות עבודה עם שולחן ומסך.