במקרה יוצא לי כעת לעבוד על כמה תוכניות מטבח במקביל, ואני מוצאת את עצמי כמו בסודוקו. מנסה להזיז את כל החלקים כדי שהם יתאימו בסוף למטבח נוח ומאורגן. מטבח זו תורה שלמה אבל אתן כמה טיפים על קצה המזלג (הבנתם את השנינות):
משולש הזהב- מומלץ מרחק עד 150 ס"מ (צעד וחצי) בין כיור-כיריים-מקרר כדי לאפשר תנועה זורמת וטובה ולא ללכת מרחקים כשמבשלים.
משטחי עבודה- ליד כיריים, מומלץ משטח של 40 ס"מ לפחות משני הצדדים (יותר תמיד אפשר). דמיינו את עצמכם מורידים אוכל מהאש ומחפשים את המשטח הקרוב ביותר, או שמים צלחת עם נייר סופג כדי להוציא שניצלים מהאש אבל אין מקום לצלחת... מומלץ לפחות משטח אחד רחב 90 ס"מ, עדיף בין כיור לכיריים, שהוא משטח עבודה מרכזי. כדאי שיהיו כמה משטחי עבודה קטנים ולא אחד ארוך כדי לאפשר עבודה של כמה אנשים במקביל.
כדאי לעשות רשימה מה רוצים לאחסן בארונות - תכנון מיטבי נותן מקום לכל דבר. החל מהסרוויס של פסח וכלה במעבד מזון. אתן דוגמה למשהו ייחודי שעשינו במטבח שלנו. אנחנו משתמשים באופן יומיומי בטוסטר פניני (כזה שמחממים לחם אבל לא טוסטר קופץ), ולא רציתי מדי יום להוציא ולהכניס מהמגירה אז תכננתי קלפה ליד המיקרו שבה יהיה הטוסטר. זה כל כך נוח שיש טוסטר תמיד מוכן לפעולה ובמקום מוסתר. כמו כן לתכנן נישה לתמי 4 אם לא רוצים שהוא יעמוד על השיש. או למכונת קפה, למיקסר וכו'. כל משפחה והעדפותיה.
מזווה- הכי נוח זה ארון גבוה עם דלת ובתוכו מגירות נשלפות, מינימום רוחב 40 ס"מ והשמיים הם הגבול. אפשר גם לתכנן חדר מזווה ואז אפשר רק מדפים ללא מגירות, אם יש מקום. גם מאד תלוי בהרגלים שלכם, אתם עושים קניה חודשית גדולה או מאלה שהולכים כל כמה ימים לשוק/מכולת? אתם קונים במבצעים כמויות או קונים כל פעם בדיוק מה שצריך? בהתאם לכך ניתן לתכנן את המזווה בגודל הנכון.
בסוף, אנחנו נמצאים הכי הרבה במטבח (אחרי המיטה שלנו...) אז כדאי להשקיע מחשבה ולתכנן נכון ויעיל!
אפשרויות רבות לחזיתות מטבח
פורמייקה- חומר תעשייתי לחלוטין המודבק על חזית הארון. פרקטי, פרקטי ופרקטי. וכן, הוא יכול להיות גם יפה בצבע הנכון ועם הידיות המתאימות. יש צבעים ממש יפים ומיוחדים שבשילוב עם חזיתות פורניר יכול לתת מראה מהמם. קל לניקוי, עמיד, לא נשרט וגם הכי זול מכל אפשרות אחרת. אישית, אני לא דוגלת בפורמייקה דמויית משהו (עץ/אבן וכו'), אלא בעד לתת כבוד לפורמייקה החלקה כמו שהיא בצבע מיוחד ולא במניפת הלבן/שמנת. ניתן לעשות רק דלתות חלקות ללא חריטות.
פורניר- שכבה דקה של עץ טבעי מעובד המודבקת על חזית הארון. בין האופציות הרווחות: אלון, אגוז אמריקאי, אגוז אפריקאי, אשור (בוק), ליבנה, איפאה, אורן ועוד. מבחינת נראות נותן מראה של עץ מלא, עם כל היתרונות של פורמייקה: עמידות ופרקטיות. ניתן לעשות רק דלתות חלקות ללא חריטות. מחירו בין פולימר לצבע בתנור.
צבע בתנור/שלייפלק- זה הכינוי של דלתות מטבח שצובעים אותן בריסוס בצבע הנבחר מבין אלפי אפשרויות מהמניפה. אין כאן הדבקות של חומרים, הדלת מגיעה כמו שהיא (בדר"כ MDF). היתרון המרכזי הוא שאפשר לבחור איזה צבע שרוצים ואין סוף לאפשרויות. יתרון נוסף הוא שהדלת יכולה להגיע בכל דוגמה שהיא. החיסרון הוא שהצבע מאד פגיע לשריטות. כלומר - במטבח פעיל, סיכוי גדול שיהיו שריטות צבע על החזיתות. לרוב, האורחים לא שמים לב ורק בעלי הבית רואים... מבחינת מחיר הוא יקר יותר מפורמייקה ופולימר.
פולימר- חומר פופולרי מאד במטבחים. האפשרויות רבות מאד, הן מבחינת החריטות על החזיתות והן מבחינת צבעים. (למרות שיש רק כמה עשרות, עדיין יש מגוון נחמד מאד). זהו חומר סינטטי גמיש (דומה לPVC) שמדביקים ישירות על הדלת בכבישת ואקום והוא יכול לעטוף חריטות בדלת בצורה מושלמת. מבחינת עמידות (וגם מחיר) הוא נמצא באמצע בין פורמייקה לצבע בתנור. ככה שהוא נותן מענה למי שרוצה דלתות עם חריטות שישארו ללא שריטות.
זכוכית- כיום כמעט ולא רואה שימוש בחיפוי זכוכית למטבח, כי זה נותן מראה מאד מודרני ועלותה גבוהה ביחס לשאר האופציות. מבחינת עמידות, היא הכי פגיעה לאורך זמן. הזכוכית מגיעה גם בגוונים רבים, מט או מבריק, עם הדפסים מכל סוג. חיפוי זכוכית פופולרי במטבח מודרני כחיפוי לקלפות בלבד. יתרונה הוא בקלות הניקוי.
ננו- חומר חדש, שלא יצא לי להתנסות בו, רק לשמוע עליו. ננו הוא פורמייקה משופרת יותר שטוען גם כי החומר אנטיבקטריאלי. ציפוי בטכנולוגיית ננו משווה לפורמייקה מגע קטיפה עמיד במיוחד ומונע טביעות אצבע. ממה ששמעתי - או שאת אוהבת את החומר או שאת שונאת אותו. מבחינת מחיר, יקר מאד ומשתווה במחירו לחיפוי זכוכית.
Kommentare