פינת משפחה ו/או חדר משחקים

פינת משפחה, כן או לא? התשובה כרגיל היא תלוי. מה ההרגלים שלכם, מה המרחב בבית שלכם מאפשר ומה הרצונות שלכם. מנסיוני אני מאד אוהבת פינת משפחה, זה כן מאפשר לילדים מרחב לשחק בו, לצפות בו, להכין שיעורים ולהיות עם חברים. וכל זאת, מבלי לתפוס את הסלון או את המטבח והחלל הציבורי.

אפשרות נוספת היא כמובן חדר משחקים סגור שמתאים לשלב מסויים שהילדים קטנים ויש הרבה משחקים ובהמשך יכול להפוך לחדר לילד/ה מתבגרים. יש יתרונות כמובן שכל המשחקים נמצאים בחדר סגור ואז אם יש אח גדול שרוצה לשחק בפליימוביל או לגו ויש זוחלים בסביבה אפשר פשוט לסגור את הדלת של החדר ולשמור על בטיחותם של הקטנים.

פינת המשפחה לא צריכה להיות ענקית, רק לכלול כמה דברים חשובים - ספה, מסך, שולחן עבודה עם כסא נוח ומדפים למשחקים. אני מאמינה בסידור משחקים ממש פשוט, כמה שיותר בקופסאות נגישות לילדים, וכמה שפחות משחקים. משחק שהוא פלסטיק זול - לא לקנות או לא להכניס הביתה. במילא הוא ישבר תוך דקה. משחקים שהם לא כיפיים - אפשר למסור או לזרוק. אם פינת המשחקים מסודרת באופן מדויק, היא מנוצלת היטב. הילדים יודעים מה יש ומוציאים את המשחקים המועדפים עליהם שוב ושוב. כשסידור המשחקים הוא פשוט אז גם קל לסדר בחזרה. את הצעצועים בתפזורת פשוט מחזירים לסלסלה. את משחקי הקופסא או הקלפים מחזירים מיד לתוך הקופסא. הייתה לנו ילדה סרבנית איסוף צעצועים במשך שנים, אבל עכשיו לקראת גיל 5 אפילו היא למדה לאסוף בשמחה.

פינת המשפחה שלנו, משמשת נאמנה 4 ילדים בגילאים שונים :)

פינת משפחה וחדר משחקים מסודר על המדפים מסודרים משחקים וספרי ילדים ועל הרצפה ארגזי צעצועים